Вторник, 26.01.2021, 11:00 
Приветствую Вас, Гость


שיעור מספר 1:

גיאולוגיה = חקר כדור הארץ.
מפה גיאולוגית של ישראל רואים בעיקר צבעים של ירוק ואפור.
אדום בחלקה הצפוני מזרח,  מהכינרת ועבר הירדן.
סגול באיזור אילת.
הצבעים מייצגים איזור מסלע שונים.
הסלעים הירוקים הם סלעי גיר, האדום סלעים וולקאנים בזלת ובדרום בסגול אלה סלעים פלוטונים.

מבנה כדור הארץ
חלק חיצוני נקרא קרום עליו מתפרצים הרי געש ורעידות אדמה זה החלק עליו מונחים האוקיינוסים, הקרום מורכב מסלעים.
הסלעים מורכבים ממינרלים.
המינרלים בנויים מאטומים.
קרום-> סלעים > מנרלים>אטומים

יסודות כימים שאלו הם קוביות הלגו שמרכיבים את החומר עצמו, באופן כללי היסודות לא משתנים באופן טבעי.
היסודות האלה יכולים להתחבר עם יסודות אחרים למשל חמצן ופחמן למשל, חמצן המתחבר עם מיימן מקבלים מים.
   
יסודות כימיים

●    אבני הבניין הבסיסיות של כלל החומר
●    יסוד  אחד אינו משתנה למשהו אחר בתהליכים כימיים שגרתיים (התכה, גיבוש, המסה וכו' ) אלא בתגובות גרעיניות או בתהליכים רדיואקטיביים.
●    ליסוד חמצן 8 פרוטונים בגרעין בעוד שליסוד חנקן 7 פרוטונים ולכן הם נחשבים יסודות שונים.
●    היסוד חמצן יכול להתחבר ליסודות אחרים וליצור תרכובות, אלו יכולות להיות מאופיינות בתכונות שונות מאוד זו מזו: פחמן דו חמצני (CO2) מים  (H2O)  קוורץ ( SIO2 )


מה הם מינרלים?
למשל במים מינרלים אין ממש מינרלים, מה שיש במים מינרלים אלו יסודות מומסים.
●    גיאולוגים מגדירים מינרלים חומרים הנוצרים באופן טבעי.
●    חומר גבישי מוצק.
●    לרוב אי אורגני זאת אומרת לא מכילים תרכובות של פחמן.
●    בעל הרכב כימי ייחודי .
●    מינרלים הינם הומוגניים: הם אינם יכולים להתחלק באופן פיזי למרכיבים קטנים יותר. המרכיב הקטן יותר של המינרלים זה בעצם היסודות.  למשל מינרל הליט (מלח שולחן). הליט עשוי מיחס שווה של נתרן וכלור. היסודות האלו מסודרים בצורה ספציפית שבונים בסופו של דבר גביש ז"א לא ניתן לפרק את המינרלים אפילו אם ניקח את המינרל של מלח.

ניתן להגדיר מינרלים לכנותם בשם  
הגדרת מינרלים:
○    צבע
○    ברק
○    קשיות
○    פצילות קווי שבירה
○    מאפיינים מיוחדים
○    מינרלים נוצרים בתנאי סביבה ייחודיים
○    מינרלים מספרים סיפור.

את הליט למשל אפשר לזהות ע"י ליקוק.
אם מוצאים מינרל מסויים אנחנו יכולים לשחזר את התהליך שיצר אותם ודרך זה אפשר לדעת מה האופן בו הם נוצרו למשל במקום שפעם היה ים אפשר לדעת לפי סלעים שיש באזור.

סלעים
מהו סלע?
סלעים הם אסופה של מינרלים.
כשמינרלים מתחברים אחד לשני נוצר סלע.
כשמרימים סלע אנחנו למעשה מסתכלים על צבר של מינרלים שעשויים מיסודות ע"י השם של הסלע יודעים איך הסלע נוצר וממה הוא מורכב.
 
אטומים שזה יסודות←מינרלים ← סלעים. והסלעים בונים את הקרום הקשיח המרכיב את כדור הארץ.
אז איך הסלעים נוצרים ואיך הם פורצים לעולם?

מחזור הסלעים
מחזור הסלעים מתאר למעשה בצורה בסיסית איך חומר זז ואיך סלעים נוצרים.
יש מספר שלבים שממנו מורכב מחזור הסלעים, זהו מחזור שחוזר על עצמו בצורה מעגלית.

1.     מאגמה
2.    גיבוש (התמצקות)
3.     סלעים מגמתיים (סלעי יסוד)
4.     בלייה ואירוזיה
5.     משקעים (סדימנטים)
6.     הרבדה (סדימנטציה)
7.      סלעים סדימנטריים
8.     קבורה והתמרה (מטמורפיזם)
9.     סלעים מותמרים (מטמורפיים)
10.     התכה

1.     סלעי מאגמה ולבה
תחת חום גבוה למעלה מ 700C  מינרלים (סלעים) מותחים.
בנוכחות מים או גז למשל ( CO2 ) טמפרטורת ההתכה יורדת
המאגמה מתקררת ומתקשה ושוקעים ממנה מינרלים היוצרים סלעים.


סיווג של סלעים מגמתיים
●    קודם כל מראה וולקני: זהו סלעים געשיים שהתפרצו והתקררו מהר ורואים גבישים קטנים והסלע יהיה וולקני.
●    פלוטוני: סלעים פלוטונים, סלעים שהתקררו בתהליך איטי בעומק ונוצרו גבישים גדולים.

הדרך השניה לסווג סלעים זה לפי ההרכב פלסי שמכיל יותר סיליקון (כמו למשל בהרי אילת).
פלסי = סיליקון
מאפי= פחות סיליקון.
סוג שני של סלעים: למשל סלע מאפי ההרכב הכימי מכיל פחות סיליקון כמו ברמת הגולן למשל.
פלסי וגם מאפי נוצרים בסביבות שונות.

סלעים פלוטונים שרואים בעומק אלו סלעים שהתקררו בעומק ע"י התפרצות מאגמה.
או לחילופין המאגמה הזאת יכולה להתפרץ בצורה וולקנית על פני השטח.

לסיכום:
✓     מאגמה שמתפרצת ומתקררת מהר - וולקאני גבישים קטנים.
✓    מאגמה שמתפרצת ומתקררת לאט - נקראת פלוטוני גבישים גדולים.


איך מגדירים סלעים איך מסווגים סלעים?
גאולוג מגדיר סלעים לפי 3 מרכיבים, בכמה אחוזים הם :
●    קוורץ כמה %
●    פלגיוקלז כמה %
●    פלדספר  אלקל %

למשל שוברים חתיכה מהסלע בשטח מסתכלים בזכוכית מגדלת ומסתכלים על המינרלים שבונים את הסלע.
לדוגמא, גיאולוג שבר חתיכה מהסלע שרואים בתמונה, הסלע בנוי בגבישים גדולים ומגדיר את המינרלים והוא מגיע ל:
15 % קוורץ
64 %פלגיוקלז
% 21 פלדספר אלקלי
לוקחים את הנתונים ולפי דיאגרמה שנראית כמו פירמידה, לוקחים את האחוזים ולפי הדיאגרמה שרואים בתמונה אפשר לקבוע שלפי ה% הסלע הוא גרניט.

●    את הסלעים המגמטים האלה אפשר לבדוק לפי הדיאגרמה. גם את הסלעים הוולקאנים וגם את הפלוטונים, רק שאת הוולקאנים אי אפשר לבדוק בשטח כי הגבישים קטנים וקשה יותר לראות את המינרלים שלהם ולכן עושים את זה במעבדה.

●    סופרים כמה פלדספר  כמה קוורץ כמה פלגיוקלז ונותנים לסלע שם.
למשל סלע שמתפרץ לאט לפי הרכב כימי מסויים נקרט גרניט.
סלע שמתפרץ מהר ויוצר סלעים קטנים מאותו הרכב כימי נקרא ריוליט אלו סלעים  הנמצאים באזור אילת.
לסיכום :
✓    סלעים מגמטים נוצרים בתהליך של התקררות מגמה.
✓    בהתקררות מהירה אלה סלעים וולקנים קטנים.
✓    התקררות איטית אלה סלעים פלוטונים גדולים.

לפי הרכב פלסי אלה סלעים המכילים יותר סיליקון ומנרלים ועשירים יותר בסיליקון
ויש סלעים דלים בסיליקון אלה הסלעי מאפי.

מאגמה שהכילה הרבה סיליקון תייצר סלעים פלסים כמו למשל גרניט.
מאגמה שהכילה מעט סיליקון תייצר סלעים מאפים כמו בזלת.
סלעים מגמטים בישראל געשיים וולקאנים יש לנו בצפון ברמת הגולן, עמק יזרעאל, קצת באזור הכרמל, עמק החולה, האלה וגליל מזרחי.

בחלק הדרומי יש לנו באזור אילת בסגול וורוד אלו הם סלעים פלוטונים.
רואים במפה גבול חד מאוד בסלעים הפלוטונים באזור אילת.
רואים במפה צבעים של ירוק  ז"א יש גבול חד בין סוגי סלעים.
בהרי אילת רואים שני הרים בשני צבעים חדים. ( חום שוקולד ובז').
ברמת הגולן הסלעים הם וולקאנים כתוצאה מהתפרצות של הרי געש, סלעים קטנים יחסית, לאחרונה ולפי צורת הסלעים ניתן לראות את הזרימה של המגמה.

בתמונה בנחל עורבים איפה שהנחל חתך אפשר לראות את המסלע בשכבות הנובעת מכך שנוצרו בעקבות קילוחים של מגמה ואז נוצרה שכבה עליונה ואחרי כמה אלפי שנים נוצר שכבה של אדמה וכו' על המגמה ואז יש קילוח נוסף על פני השטח ואז נוצרת עוד שכבה וכן הלאה וכן הלאה.
ברמת הגולן אפשר לראות תלים של הרי געש רדומים. יש את התלים האלה במקומות נוספים.
התופעה של סלעים מגמתיים מופיעה גם במכתש רמון גליל מזרחי, נחל תבור וקרני חיטים.

סיכום סלעים מגמתיים סלעי יסוד:
✓    מתגבשים ממאגמה.
✓    קירור איטי גבישים גדולים ויכולים להגדיר אותם כבר בשטח  כמו באילת.
✓    קירור מהיר גבישים קטנים כמו בגולן והסלע יכול להיות שחור אדום אבל צריך לקחת אותם למעבדה.
✓    סלעים עם הרבה סיליקון גרניט.
✓    סלעים עם מעט סיליקון בזלת והם גם מתפרקים מהר יותר.
✓    גיאולוגים מסווגים את הסלע על פי המינרלים והרכב כימי כמה % מכל מינרל.
שיעור מספר 2

●     סלעים פלוטונים נוצרים בעומק.
●     וולקנים שנוצרו על פני השטח.
התהליך הינו: אחרי שהם מגיעים לפני השטח הם פוגשים במים, שלג וכל מיני תופעות טבע המשפיעות על הסלעים ומתחילה להרוס אותם ואז מגיע שלב הבליה הקורה במקום ואז הסלעים האלה מוסעים וזה נקרא כל התהליך ארוזיה.

2.    סלעי משקע:
משקעים נקראים החלקים הקטנים שמתרסקים מתהליך הבליה, והם מתחילים לנוע
-ראשית יש חשיפה של הסלע ואז...
-אירוזיה: בליה והסעה.

מה יכול להניע משקעים?
3 דברים:
●    רוח יכולה להסיע חומרים כמו למשל אצלנו חומרים שמגיעים מירדן או מצריים.
          רואים בתמונה דיונות של חולות שהרוח מסיעה אותם,
          דיונות חול אלו סלעים מרוסקים כמובן.

●    מים למשל נחלים שזורמים רואים משקעים יכול להיות בצורה של חלקים קטנים ובחלקים גדולים יותר אפשר לראות חלוקי נחל.
 
●    קרחונים אלו נהרות שקפאו והקרחונים יכולים להסיע משקעים.

אז המשקעים מתחילים לנוע בעזרת שלושת הדרכים שדיברנו עליהם.
המשקעים מתחילים לנוע ואז הם נתקלים אחד בשני ואז הם מתחילים להתעגל וככל שהם מעוגלים יותר אנחנו יודעים שהם עברו יותר דרך.
למשל בוץ בים המלח הוא בליה של סלעים שהלך והתגלגל עד לים המלח.
מתחיל מהצפון יש אנרגיה גדולה של מים שיכולים להזיז בולדרים גדולים ואז ככל שיורדים דרומה הסלעים הגדולים נשארים מאחור ואז ככל שמדרימים ויש פחות של אנרגיה של מים שיכולים לדחוף ככה החלקים הקטנים יותר ממשיכים קדימה עד לבוץ של ים המלח.

את הסלעים אפשר לחלק לשלוש סביבות:
ימית, יבשתית  וחופית שזה בין לבין המושפעת משתי הסביבות.
סביבה ימית ניתן לחלק לשני חלקים:

1.    למשל השוליים של יבשת גדולה כמו בצפון אמריקה. בסמוך לקו היבשה המים רדודים יותר מכיוון שמתחת למים יש חתיכה של כרום יחסית עבה והחתיכה הזאת ניקראת מדף היבשת שמבחינה גאולוגית הוא מתנהג כאילו הוא חלק מהיבשה והסלעים שמצטברים בו הם סלעים ימיים אך מבחינה טקטונית הוא מתנהג כמו יבשה ולכל יבשה יש מדף כזה.

2.    סביבה שניה הימית היא הסביבה העמוקה של המים העמוקים ושם נוצרים סלעים שונים.

סביבות ימיות :
●    הסלעים מתעדים את סביבת ההשקעה.
●    לכל סביבת השקעה מסלע אופייני.
●    הסלעים מאפשרים שחזור של סביבת ההשקעה וההיסטוריה הגיאולוגית.

אחד הדברים הכי חשובים בהיווצרות הסלעים היא השונית.
מצד אחד השונית הם יצורים ימיים ומצד שני הם לא זזים.
למשל אלמוגים הם חיות ימיות מתקבעים בקרקעית הים ובמים הרדודים שבשוליים של מדף היבשת. השונית שחקן מפתח בעיצוב ההיסטוריה הגיאולוגית של ארץ ישראל.
אז כאשר סלעים נחשפים הם פוגשים את פני השטח ופוגשים כל מיני כוחות שפועלים עליהם והם מרסקים אותם ונוצרים גרגירים שהם משקעים ( סדינמטים) שמתגלגלים בכדור הארץ.
אחרי שהם מצטברים באיזשהיא קרקעית הם יהפכו לסלע.
סלעים סדימנטרים = יענו סלעי משקע

3 סוגי סלעים סדימנטריים (סלעי משקע):
●    סלעים קלאסטיים שעשויים משברים של סלעים אחרים.
●    סלעים ביוגניים אלו הם סלעים שנוצרו מבעלי חיים  למעשה לאחר שהם מתים, השלדים שלהם מצטברים בקרקעית הים והם הופכים להיות בסופו של דבר סלע .
●    סלעים כימיים - ( אוופוריטיים) נוצרים כאשר תמיסה מתאדה, למשל בים המלח המים של האגם מתאדים ולכן שוקע מלח, מלח שוקע הופך להיות סלע ובתקופות מסוימות נוצרו אפילו סלעים בחתכים של מאות מטרים של מלח, הר סדום למשל הוא הר מלח שעשוי מהמינרל הליט והוא שקע בתהליך שבקע ים המלח התמלא במי ים שעברו תהליך מתמיד של אידוי ומתוכם שקע קילומטרים של מלח שחלקם נחשף בהר סדום למשל.


סלעים קלסטיים, סלעים שעשויים משברים של סלעים אחרים
איך זה קורה?
כאשר מוצאים סלע שעשוי מסלעים אחרים צריכים לדעת מה גודל השברים.
אם השברים קטנים זה יקרא אבן בוץ או פצלים.
אם השברים גדולים מעל כמה מילימטרים לשבר הסלע יקרא קונגלומרט (השברים שלו מעל 2 מילימטר).
סלעים מורכבים משברים של גודל ביניים לא דק מדי  ופחות משני מילימטר החומר הזה נקרא חול וכאשר החול עובר תהליך ומתמצק לסלע נקרא הסלע אבן חול.
מה צריך לקרות כדי שסדינמטיים יהפוך לסלע?

לדוגמא בטון:
בטון עשוי משלושה מרכיבים : חצץ, חול וצמנט, הצמנט הוא המפתח שמסביר לנו איך נוצר סלע.
כאשר מים מגיע במגע עם 3 המרכיבים האלה חצץ, חול וצמנט החומר נדבק. כך קורה בטבע.
בטבע הצמנט נוצר באופן טבעי בתהליך מסוים.

סלעים קלאסטיים עשויים מחומרים כתוצאה של בליה של סלעים אחרים.
לאחר מכן הסלעים מגיעים לאזור שהם מפסיקים לזוז ואז הם שוקעים על קרקעית של נחל או של ים שם הם נקברים מתחת לעוד סדימנט ואח"כ יש תהליך הדבקה בה שוקע הצמנט ומדביק אותם יחד.

למשל אבנית שהוא חומר מוצק נמס במים, ברגע שחיממו את המים יש שני חומרים של סידן (קלציט) ודו פחמות הם מתאחדים ונוצרת אבנית שהיא סוג של מינרל.
קלציט הוא אחד החומרים הנפוצים בטבע שמדביקה סלעים ביחד (שזה הצמנט).

סיכום:
סלעים קלאסטיים אלו סלעים שעשויים משברים של סלעים אחרים אלה יכולים להיות סלעים מגמתיים או משהו אחר. הם מתמיינים בגדלים שונים בהתאם לסוכן שנסע אותם מים רוח או קרחון ואז אנחנו קוראים להם בשם לפי הגרגרים שמרכיבים אותם למשל למשל חצץ שמתאחד אנחנו קוראים לו קונגלומרט.
כשהגרגרים דקים מאוד אנחנו קוראים להם בוץ שהופך לסלע הקוראים לו פצלים.
שהגרגרים בגודל בינוני בגודל חול פחות מ 2 מילימטר עד חצי מלימטר הם נקראים חול וכאשר החול נדבק אנחנו קוראים לסלע אבן חול.
גרגרים דקים מאוד←←הופך לבוץ ← הופך לסלע שנקרא פצלים.
גרגרים חצי מיל' ועד 2 מילמטר זה חול שהופך לאבן חול.
גרגרים גדולים יותר שמתאחדים הופך לקונגלומרט.
סלעים קלסטיים לא מאוד נפוצים בארץ. יש באזור המכתשים וגם קצת במישור החוף.
באזור אילת יש אבני חול. הם נוצרים בשכבות בצבעים שונים. שהצבע קשור בצמנט שמדביק אותם.
למשל אבני החול במכתש חתירה.

המשפחה הבאה שנדבר עליה היא משפחת הסלעים הביוגניים
●    יצורים החיים בים בונים שלד.
●    שלדים מצטברים ועוברים את תהליך הסתלעות והופכים לסלעים.
●    המסלע שנוצר תלוי ביצורים הדומיננטיים באותה תקופה.
●    סוג המסלע מייצג את אוכלוסיית בעלי החיים בים במהלך הרבדה.


שיעור מס 3 (המשך)

סלעים ביוגנים בדרך כלל נוצרים בים, מפני שהיצורים חיים בצורה מרוכזת בים והיצורים בונים שלד.

יש שני סוגי בעלי חיים בים:
סוג אחד: בונים את השלד שלהם קלציט וארגונית ההרכב הכימי שלהם זהה caco3 הם עשויים מסידן ופחמן. גם אלמוגים בונים את עצמם מהחומר הזה מקלציט.
עוד יצורים בהקשר של סלעים סידניים פחמניים הם הפורמניפרה חד תאי דמוי עמבה ויש להם חשיבות ברמה גיאולוגית.

סוג שני: של בעלי חיים שבונים את עצמם לא מסידן ופחמן אלא מסליקון והם שלדים סיליקטיים או צורניים וכאשר השלדים שלהם מצטברים נקרא סלע צורניים מלשון צור.
סוג אחד דיאטומאות שזה סוג של אצות, רדיולריה שהם אוכלים את האצות, ולכן כשהשלדים שלהם מצטברים נוצר סלעים בצורות שונות.

אז כאשר מצטברים חומרים כמו פורמניפרה או אלמוגים נוצר סלעים של גיר.
כאשר מצטברים חומרים המכילים סיליקון שזה דיאטומאות רדיולריות נוצרת אבן צור.
ככה אגב אנחנו יודעים שפעם היה פה ים.
למשל הסלעים של הכותל המערבי הם סלעים ששקעו על קרקעית הים אז אם נסתכל בתוך הסלע תחת מיקרוסקופ נראה את היצורים האלה של אלמוגים פורמיניפרה.
גם אם נסתכל על צור נראה את האצות .


      פלנגטון בונה סלעים ביוגניים         

שלדים גירניים     
פורמניפרה               קוקוליתופורידים(אצות)
 יתקבל סלע גיר            יתקבל קרטון

שלדים צורניים
 רדיולרה ודיטאומטאות
   יתקבל אבן צור

רוב הסלעים שאנחנו מכירים בישראל כל הסלעים הירוקים והכתומים השפלה רמות מנשה בחלק מהנגב במכתשים כל אלה הם סלעים ביוגנים ששקעו בים והם  מכסים את רוב שטח ישראל.
רוב ישראל סלעי משקע ביוגניים
למשל מכתש רמון ומצוקי ים המלח אלה הם סלעי גיר.
סלעים יכולים להכיל גם מאובנים.
יש את האמוניט שהוא זן נכחד.
יש את הנאוטילוס שכיום הוא חי בים
יש גם את הרודיסטים שגם הם נכחדו אך גם הם בנו שונית. רואים את סימנים שלהם בנחל מערות.
יש אלמוגים גם מאובנים בתוך אבן גיר.

צור סלע שנוצר מהצטברות משקעים סיליקטים.
אם היה אוקינוס שעודד אלמוגים לגדול נמצא גיר.
אם לא היה מצב לאלמוגים נמצא קירטון או צור.


סלעים אוופוריטיים
●    נוצרים כאשר תמיסה מגיעה לרוויה..
●    בדרך כלל בתגובה לאידוי ולחימום.
●    תצורת מוחילה המכילה גבס שקעה בלגונה לפני 230 שנה.
●    תצורת סדום מכילה כמות גדולה של הליט( מלח שולחן) מלפני 5 מ״ש.
●    תצורת הלשון מגיל פלייסטוקן מכילה כמות רבה של ארגוניט ( מינרל הדומה לקלציט השוקע בקומקום).
●    גבס זהו סלע משקע אוופוריטי המשמש כיום לבניה. הגבס שמגיע ממי הים שקע בלגונה מסויימת ואז נוצר גבס.
●     למשל במכתש רמון יש מחצב לגבס. 
●    בים המלח של היום בערך לפני 5 מיליון שנה שקעו הליט הצטבר ונוצרו סלעים.



לסיכום :
סלעים מגמטים, סלעי משקע ובהמשך נלמד על משפחה שלישית של סלעים שנקראת סלעים מטמורפיים.
סלעי משקע לא קלסטים (שמקורם לא משברים של סלעים אחרים)  
קבוצה ראשונה של סלעים מקורם בבעלי חיים, סלעים ביוגנים כשהם יצורים גירניים שבונים את הסלע מקלציט אז הסלע יהיה גיר.
כאשר יהיו יצורים צורניים יתקבל סלעי צור.
כאשר מצטבר חומר אחר לא מיצורים  אלא חומר אורגני אז מתקבל סלעים של פוספטוריט כמו למשל פוספטים.
עוד אופציה זה במקום שיצורים חיים יהיו אלה שיבנו את השלד שלהם והשלדים יהיו אלה שיצטברו זה שמתוך התמיסה שוקעים מינרלים. אופציה אחת מי ים שמתאדים ואז שוקעים גבס והליט
ודולומיט (דולומיט לא שוקע ישירות ממי הים אלא הוא נוצר כשמי הים מתאדים ואז הוא בא עם חומר קרבונטי ).

אז דיברנו על סלעים מגמטים שנוצרים ע"י מגמה מתקררת.
הם יכולים להתפרץ על פני השטח התקררות מהירה סלעים קטנים,  או בקרקעית הים בהתקררות איטית סלעים גדולים.
אחרי זה כשהסלעים נחשפים הם עוברים בליה.
לאחר מכן נוצרים שברים שהם משקעים מוגדרים לפי גודל והמשקעים האלה הופכים לסלעים קונגלומרט או אבן חול.
דיברנו גם על סלעים ביוגנים וסלעים כימים.

אז דיברנו על קלסטים ביוגנים וכימים בסלעים הסדימנטריים.

משפחה שלישית עליה נלמד הם סלעים מותמרים
כאשר סלע נוצר ומתחיל להיחשף לחום, ולחץ הסלע עובר תהליך הדרגתי של בישול ובקצה הבישול צפויה לנו התכה, אך מה קורה אם הוא לא מותך ולא מגיע ל1000 מעלות אלא רק ל 200 מעלות?
קורה לו שינוי בכל מקרה.


התמרה
-    חימום ולחץ גבוה גורמים לשינוי ההרכב המינרולוגי והמרקם של הסלע (ז"א את הצורה שאנו רואים אותו).
-    ללא התכה
-    נוצרים מינרלים חדשים.

דוגמא לאבן שעוברת התמרה: למשל שיש.
כשגיר עובר תהליך חימום הוא הופך לשיש.
באירופה יש רעפים שעשויים מאבן  צפחה כי הם נשברים בצורה מסוימת ששוברים אותם . בגלל ש הסלע הזה נדחס המינרלים נדחסו בצורה של לוחות וברגע ששוברים את הסלע הזה יוצאת צורה שמעולה לרעפים.

הדרגה המטמורפית (מידת ההתמרה)
●    עולה עם החום
●    עולה עם הלחץ
●    ללא התכה.

דוגמא של התמרה שבה המינרלים מתפרקים ונוצרים מינרלים חדשים.
אבן בוץ (לחץ וחום) - הופך להיות סוג של צפחה (ממשיך לחץ וחום) נוצר צפחה כמו באילת (אם ממשיך לחץ וחום) נוצרים סלעים חדשים.
תוצר ההתמרה תלוי בסלע המקור
למשל גיר או דולומיט הופך ישר לשיש
אבן חול הופכת ל קוורציט.

סלעים מטמורפיים בישראל יש לנו בעיקר באילת מסומן וורוד.
לצייר אבן צפחות שנראה בטבע

לסיכום סלעים מטמורפיים:
●    סלע המקור משנה את המינרלים והטקסטורה שלו עם עליה של הטמפרטורה או הלחץ.
●    טקסטורה משתנה הופכת להיות קווים ישרים כאלה.
●    מטמורפיזם קשור לטקטוניקת הלוחות.


סיכום של מחזור הסלעים:
אז כאשר סלעים מטמורפיים  מותכים עקב עליה של חום ולחץ נוצרת בעצם הפעולה האחרונה של התכה והסלעים חוזרים להיות מגמה.
אז לפי התרשים :
1.    מאגמה
2.    גיבוש התמצקות קריסטליזציה
3.    סלעים מגמתיים ( סלעי יסוד)
4.    בלייה ואירוזייה שזה הסעה
5.    משקעים( סדימנטים)
6.    הרבדה ( סדימנציה)
7.    סלעים סדימנטרים
8.    קבורה והתמרה מטמורפיזם
9.    סלעים מותמרים
10.    התכה

לצייר את סוגי הסלעים וסיכום.


אז סיכום של מחזור הסלעים

דיברנו על סלעים שנוצרו ממגמה:
3 סוגים:
✓    מגנטים
✓    משקע
✓    מטמורפיים
כל אחד יכול להפוך מאחד לשני במחזור הסלעים.

המשפחה הראשונה היא סלעים מאגמתיים:
סלעים נוצרים ע"י מגמה מגמה זה סלעים מותכים, המגמה מתקררת בעומק או על פני השטח ואז נוצרים סלעים מגמתיים.
הם עוברים תהליך של בליה נוצרים משקעים שיכולים להצטבר
הם מגיעים לאגן השקעה מצטברים ועוברים תהליך ליטיפיקציה ז"א התחברות, ככה חול הופך לאבן חול וככה בוץ הופך לפצלים, וככה חלוקים הופכים לקונגלומרט תהליך ליטיפיקציה יוצר סלעים סדימנטריים, בסוף הסלעים נקברים נחשפים לחום ולחץ ואז, מאגמה חודרת לסלע קיים בשוליים של המגמה מייצרת תהליך של התמרה, המגמה מחממת את הסלעים הורסת מינרלים קיימים ויוצרת מינרלים חדשים שיוצרים סלעים חדשים, שאלו הם סלעים מטמורפיים, אם הם מתחממים מאוד הם גם הופכים למגמה נוצרים סלעים מגמתיים.
זה מחזור הסלעים!



שיעור מספר 4

ההיסטוריה הגיאולוגית של ישראל

איך כותבים היסטוריה גיאולוגית?
מהן עדויות גיאולוגיות? למשל סלעים, העתקים וכו,
 איפה? מיקום ( אז והיום).
סביבת השקעה (ים, יבשה, וכו').
 מתי? תיארוך העדות הגיאולוגית.
בארץ בגלל שאנחנו מדינה קטנה יש ריבוי מחקרים וקצת בלבול
בארץ יש שינוי במידע שמתעדכן כל הזמן.

טקטוניקת הלוחות
אלפרד וגנר הגה את הרעיון שאפשר לאחד את היבשות.
גיאולוגים שהסתובבו באפריקה פרסמו דברים דומים לגרינלנד, לאירופה לעוד מקומות.
אז יש לנו 2 רמזים:
קווי החוף שמתאימים משני צידי האוקיינוס,
ויש לנו מחוזות גיאולוגים שהם זהים משני הצדדים של האוקיינוס.
ווגנר טוען שהיבשות היו מחוברות אך לא ידע להסביר איך היבשות זזו.
היתה עוד עדות של מאובנים יבשתיים מעבר לאוקיינוסים שיתאימו לשני צידי האוקיינוס.
עוד ממצא מעניין מצאו באנטרטיקה עדויות לצמחים טרופים, שרכים , דקלים ועוד צמחים טרופים.
במהלך מלחמת העולם השניה אוניות באוקיינוס האטלנטי נסעו איתם מכשור מגנטי והם שמו לב שבאזורים מסוימים המצפנים שלהם מתהפכים מצפון לדרום ושטים עוד קצת והם שוב מצביעים לצפון.
סלעים מתעדים את השדה המגנטי השורר בעת היווצרותם
-    בזלות מתפרצות בקרקעית הים.
-    בעת הקירור הבזלות רוכשות את השדה המגנטי השורר בעת התפרצותן.
-    השדה המגנטי של כדור הארץ מתהפך מדי כמה מאות אלפי שנים.
-    ההיפוכים מתעדים את המועד שבו התפרצה המגמה ממנה התגבשה הבזלת.

כאשר סלע מגמתי מתגבש כשרוב קרקעית האוקיינוס עשויה מבזלות ברגע שהטמפרטורה מתקררת מינרלים ברזליים מתקבעים באותו שדה מגנטי של אותו הרגע.
לפני 780 אלף שנים המחט של המצפן הצביעה במקום צפונה דרומה.  בקרקעית האוקיינוס יש התפרצות מתמדת של בזלת באוקיינוס האטלנטי
היבשות מתרחקות אחת מהשניה, וכל 780 אלף שנים יש היפוך של המגנטים, וכך בעצם הבינו לפי המיפוי של הבזלת על קרקעית האוקיינוס שיש התרחקות של היבשות אחת מהשניה.

אז האם היבשות נעות?
4 סיבות:
●    התאמת מבנה היבשות קווי החוף
●    מסלע דומה
●    מאובנים יבשתיים דומים אלו יצורים שלא יכולים לשחות
●    ומה שדיברנו עליו חילופים מגנטיים בקרקעית האוקיינוס עי הבזלות.

רואים את קו התפר תופעה שחוצה את כל האוקיינוס האטלנטי וזה גבול של לוחות טקטונים זהו תופעה שנקראת רכס מרכז אוקייני. רכס בו כל הזמן מתפרצות בזלות וככה יבשות מתרחקות אחת מהשניה.

לצייר מצגת.

כדור הארץ בנוי מ 4 שכבות :
1.    גלעין פנימי
2.    גלעין חיצוני
3.    מעטפת
4.    קרום.
הקרום עשוי בעיקר מסלעים פלסים שהם עם יותר סיליקון הם פחות צפופים
במעטפת יש סלעים יותר צפופים עם פחות סיליקון לכן הסלעים שעל המעטפת שיושבים בקרום יכולים לצוף ולנוע.
מעטפת עשירה במגנזיום, צפופה יותר.

הקרום עשיר בסיליקה ( סיליקון) פחות צפוף,קל.

לצייר

-    הליתוספרה (קרום חלקה העליון של המעטפת בעובי 5-100 ק״צ) היא קשיחה ופריכה ( קשה).
-    קליפה זו שבורה מחולקת ללוחות קשיחים הנעים זה ביחס לזה - אלה הלוחות הטקטוניים.
-    האסתנוספרה (השכבה העליונה הצמיגית של מעטפת , בעומק של 100-400ק״מ ) היא משיכה (כמו פלסטלינה) ועליה נעים הלוחות.
-    המעטפת נעה לאורך פרקי זמן ארוכים במחזורים קונבקטיביים.

לסיכום:  יש את הקרום הוא צף על גבי מעטפת במקומות שהוא פחות צפוף יש שם יבשה והוא עבה יותר. במקום שהוא יותר צפוף הוא דק.


שיעור מס' 5

הקליפה החיצונית הליתוספרה עשויה מסלעים קשים והיא נגררת על גבי מעטפת.
גבולות לוחות טקטונים

סוגי גבולות בין לוחות:
●    גבול פתיחה (מתרחקים זה מזה)
●    גבול התכנסות (מתקרבים זה לזה )
●    גבול החלקה (זזים זה לצד זה )

גבולות פתיחה
-    התפשטות קרקעית הים:
  מרכז אטלנטי
  בים האדום
-    בקע יבשתי
-     מזרח אפריקה ביום מן הימים מזרח אפריקה תתנתק אחת  מהשניה  אזור סומליה.
-    הלוח הסומלי יום אחד נפרד מהלוח של אפריקה ויתחיל לנדוד כנראה תיבצר יבשת חדשה.
-    גם בים האדום רואים שלוח ערב מתרחק מלוח אפריקה, הביקוע מספיק עמוק כשהאוקיינוס ההודי ממלא אותו

-    גבולות התכנסות
-היבשות נפתחות ויש מקומות שהם מתכנסים.
כששני לוחות עם רקע דומה מתכנסים אחד מהלוחות עובר הפחתה וצונח מתחת ללוח השני שדומה לו וזה מעודד פעילות מגמטית וכתוצאה מכך נוצרת פעילות געשית וכך נוצרים למשל איים לדוגמא יפן.
-    במקומות בדרום אמריקה לוחות אוקיינים מתנגשים לוח נסקה מופחת תחת הלוח של דרום אמריקה בהתנגשות יש רעידות אדמה.
-    שרשרת ההרים של ההימלאיה כולל הרמה הטיבטית קרתה כתוצאה של שני לוחות התנגשו ולא היתה הפחתה אלא שניהם נפגשו ובמקום המפגש הכל החל להתרומם.
-    בעוד מיליוני שנים הים התיכון יסגר, יבשת אפריקה תיכנס באירופה.
אז דיברנו על 3 סוגי התכנסות:
-    לוח אוקייני פוגש בלוח אוקייני (מערב הפסיפי)
-    לוח אוקייני פוגש בלוח יבשתי (דרום אמריקה ומזרח אסיה)
-    לוח יבשתי פוגש בלוח יבשתי (אזור האלפים)

סוג שלישי של גבולות זה גבולות החלקה (טרנספורם) לוח אחד מחליק ליד לוח שני. אין פעילות וולקנית אבל מה שיש זה רעידות אדמה.
בארץ ישראל זזה וירדן זזה מהר יותר לכן לפעמים יש רעידות אדמה.

הזמן הגיאולוגי
כדור הארץ קיים 4.5 מיליארד שנים. כשהאדם קיים רק 2.5 מיליון שנה לערך. מה שמראה שעל ציר הזמן זה בערך דקה שאדם קיים.
גיאולוגים מחלקים את הזמן לשמות שונים.
יש גוף בינלאומי מתכנס מספר פעמים בשנה והם למעשה דנים איך נכון לחלק את הזמן הגיאולוגי והם מפרסמים את הזמנים והשמות של התקופות.
האבולוציה והזמן בו התחילו להופיע חיים על פני הכדור עוזרת לנו לחלק את הזמן.לכן חלוקת הזמן לתקופות זה מתוך קיום כדור הארץ כ 4.5 מליארד שנה  מחלקים 4 מליארד שנה ולאחר מכן חצי מליארד שנה שהתחילו החיים ויש המון שמות בתקופה הזאת.
-    תחילת החיים לפני כ 540 מיליון שנה.
-    ארוע זה נודע בשם ״המפץ הקמריוני״
-    הופעת מאובנים רבים במהלך תקופת הקמבריון.

האבולוציה:
האבולוציה מחלקת את הזמן לחלקים:
●     מינים חווים שינויים גנטיים רנדומליים.
●    השינויים מצטברים עם הזמן.
●    שינויים סביבתיים הדרגתיים|פתאומיים.
●    לעתים מתרחשים אסונות (מטאור| שפעת| קורונה).
●    הפרטים ששרדו את השינויים מעבירים את הגנים לדור הבא.

תארוך רדיואקטיבי באמצעות פחמן  14(שהוא רדיואקטיבי ז״א שהוא מתפרק)
●    פחמן 14 נמצא באטמוספירה.
●    צמחים נושמים את הפחמן 14.
●    החיות אוכלות את הצמחים ובכך מכניסות את ה פחמן 14 לגוף שלהן. והפחמן מתפשט בשרשרת המזון
●    פחמן דועך כל הזמן
●    כשיצור מת הפחמן 14 דועך בגופו בקצב קבוע וידוע ולא נכנס פחמן 14 חדש לגוף של היצור המת.
●    ניתן למדוד תכולת פחמן 14 ולהעריך את הגיל.
     יש מגבלות של השיטה לבדיקה ע״י פחמן 14
-    מקסימום הגיל האפשרי לתארוך.
-    אחרי 10 מחציות חיים רם 0.1 מהחומר ההתחלתי נשאר.
-    לפחמן 14 זמן מחצים חיים של כ - 5.7 אלף שנה
-    אם כך יש לגלות ספקנות כלפי גילים עתיקים מ- 50 אלף שנה שתוארכו על ידי פחמן 14.

לסיכום:
●     תארוך יחסי מבוצע ע"י הבנה של מי צעיר או מי עתיק יותר.
●    תארוך בצורה מדויקת של גיל ספציפי באמצעות כלים של מדידת ריכוזי איזוטופים רדיו אקאיביים כמו פחמן 14.
●    יש מגוון רחב של שיטות ולכן מתאימים את השיטה לשאלה ולממצאים.
●    שיטת בדיקה של k-Ar מתאימה לתארך סלעים מגמתיים כמו גרניט
●    שיטת u-th-pb  מתאימה לתארוך משקעי מערות.










שיעור מס' 6

 מפה גיאולוגית של ארץ ישראל.

המפה הגיאולוגית של ישראל:
ניתן לחלק את האירועים המתועדים בטור הסלעים של ישראל שלושה שלבים:
●    בניית התשתית הקריסטלינית בין 900-550 מ״ש
●    צבירת החתך הסדימנטרי ( 540-20 מ״ש)
●    עיצוב הנוף ( החל מ90מ״ש אבל בעיקר לאחר 20מ״ש)
המפה הגיאולוגית מייצגת רק את מה שחשוף בפני השטח.
כדי להבין את הגיאולוגיה צריך להבין את השכבות והמבנים הגיאולוגיים.



עקרונות בגיאולוגיה:
✓    הגיאולוגיה היא תלת מימדית.
✓    במפה רואים רק את פני השטח.
מה שרואים מושפע מ:
✓    מה שיש (איזה שכבות )
✓    תהליכי ההצטברות
✓    תהליכי החשיפה
✓    המכתשים הופיעו רק לאחרונה הים לא הציף מכתש, אלא במכתשים נחשפות שכבות ימיות.

ניתן לחלק את הגיאולוגיה של ישראל ל 3 שלבים:
-    בבסיס יש את התשתית
-    לאחר מכן צבירה של סלעי משקע סדינמנטרי תוצר של בליה
-    ולבסוף עיצוב הנוף שמייצג את ה 20 מליון השנים האחרונות.
ככל שמתקרבים יותר להווה יש יותר שמות.

הפרי קמבריום- המסלע העתיק בישראל
-    הסלעים העתיקים בישראל חשופים באזור אילת.
-    אלו סלעים מטמורפיים בעקבות לחץ ומגמתיים שחדרו אליהם.
-    נוצרו לפני בערך 900-540 מ״ש.

באילת, כל הגבול במפה הגיאולוגית של גוגל ארט שאפשר לראות מסלע בצבע חום כהה וחום בהיר החום הכהה זהו סלע מגמטי מטמורפי והחום הבהיר זה סלעי משקע.
החלק הכי צפוני בישראל של סלעי התשתית האלה המטמורפים נמצא בפארק תימנע כשבירדן המסלע הזה נע צפונה בערך 105   ק״מ.

התשתית הפרה קמברית
●    יחידת מסלע נשלטת על ידי סלעים מותמרים וסלעים מגמתיים.
●    חצוי על ידי ים סוף.
●    מהווה באזורנו את התשתית לכל החתך הגיאולוגי.
●    מכונה בשם התשתית הקריסטלינית או התשתית הפרה קמברית.
●    חשופה בפני השטח רק באילת ובתמנע.
האזור הזה נקרא גם השילד הערבו-נובי.
●    יבשות מתנגשות
●    האירו הפאן אפריקני
●    שרשראות הרים נוצרות
●    מטמורפיזים ופעילות מגמתית מתחילה.

סלעים מגמתיים בשילד הערבו נובי באילת:
●    כהים אדומים חומים
●    ללא שיכוב
●    ללא מבנה ברור
●    ללא בליה מועדפת
●    גבעות והרים מעוגלים
●    יחסי חיוך ומחדר
●    גבישים גדולים (קרור איטי)

רואים בתמונה בהרים באילת:
●    משטח גבעתי מעוגל
●    ללא שיכוב זא אין שכבות.
●    גבישים גדולים
●    נוטה פחות לבליה  ביחס לסלעים שלצדו
●    זהו פלוטון! שזהו גוף מגמטי גדול שמתקרר לאט
במקרה של אילת סלעי הפלוטונים חדרו לסלעים המותמרים זהו מחדר הפלוטון בסוף הופך לגרניט.

מה זה דייק?    
משטח אנכי מורכב ממסלע אחר סלע וולקני וחותך את סלע הפלוטון.
המשטח האנכי שאנחנו רואים זהו מחדר עם גבישים טקנים שחותך סלע פלוטון
מבחינה גאולוגית זהו צינור של מגמה שחודר מפלוטון שנמצא למטה שחודר דרכו ויש צינור שמזין את המשטח הזה.
זה ניקרא דייק
חותך את הגבעות המעוגלות
מתבלה מהר.
רואים באילת סלעים מטמורפים מופיעים במגוון צבעים: לבן, כחול, אפור, שחור אדום
מבנים מסוימים: שיכוב שנוצר מהלחץ, לוחיות , קוויות
תהליך שרואים תמונה שלו
התהליך מתחיל בקרקעית האוקיינוס לפני התאחדות של יבשות.
מצטברים סדינמנטים על קרקעית האוקיינוס שהם תוצר בליה בעיקר כל מיני איים וולקאנים שיצרו עפר סדימנטי, פיסות היבשת מתחילות להתנגש ומתחיל תהליך התמרה.
אותם סלעי משקע שהצטברו על האוקיינוס הופכים לצפחות.
ולתוך הסלעים המותמרים חודרים פלוטונים שמקורם במגמה בהתכה שמקורה בחימום שנובע מלחץ של התנגשות היבשות והחום מההתנגשות יוצרת מגמה,.
לאחר מכן יש אירוע מטמורפי נוסף כניראה יש התנגשות נוספת ומתחזקת, לכן חלק מהדייקים שמוצאים באילת עברו כבר תהליך התמרה לכן חלק מהדייקים שמוצאים באילת שהיו במקור מגמטים היום הפכו לסלעים מטמורפיים.
לאחר מכן תהליך התנגשות היבשות שיצר את שרשרת ההרים מאילת ועד מוזמביק מסתיים, ההתנגשות דועכת, התנועה נרגעת ואז הסלעים עומדים חשופים בלי תהליך התנגשות או המרה ואז בעקבות איתני הטבע מתחיל שוב תהליך בליה והשטח של ההרים מגולח  ומתיישר בעובי של כניראה 10 ק״מ.
לאחר מכן יש עוד כמה שלבים שהעדות שלהם נמצאים במדינות שוכנות יש הרבה עדות לפעילות וולקנית .
הפעילות הוולקנית נגמרת הסלעים המותמרים מגמטים דייקים ופלוטונים עומדים חשופים ובתוך תהליך של שנים ספורות יש תהליך בליה משמעותי שלמעשה מייצר מישור שהוא שטוח מאוד שהוא מקבל את השם הספרותי פנה-פליין,
ובערך לפני 540 מיליון שנה המישור הזה עומד ומחכה ועליו מתחילה ההצטברות של החתך השני של סלעי המשקע.

אז בשלב הראשון התנגשות של יבשות ונוצר תהליך התמרה נוצרות צפחות סלעים מטמורפיים, לתוכם נחדרים פלוטונים, דייקים, ואז עוד עוד התמרה עוד דייקים ועוד פלוטוניים. בסוף פעילות וולקנית משמעותית, כל זה קורה תוך תהליכים טקטונים שכוללים שבירה ופעילות וולקנית ובסוף הכל נירגע ובסוף הקרקע עוברת תהליך בליה שמשטחת את האזור לאזור מישורי שמקבל את השם פנה פליין ועל גבי הפנה פליין מתחילה הצטברות של חולות שמייצג את הפאזה השנייה בהיסטוריה של ישראל.
 
אז במפה הגיאולוגית הסלעים הסגולים וורודים אלה למעשה סלעים של התשתית הקריסטלינית פרי קמברית שבאים במגע מאוד חד עם סלעים ירוקים וחומים והמגע החד הזה זהו ביטוי מאוד מאוחר של חשיפה אך בתהליך שבו הם נוצרו נירא כמו מסה אחידה של סלעים פלוטונים מטמורפים וולקנים שעבר תהליך שיטוח ארוזיה שעל גבי המישור שנוצר שניקרא פנה פליין מתחילה להצטבר החתך סדימנטרי וזה השלב הבא שניראה לאחר מכן.

שיעור מספר 8

אז דיברנו בשיעור שעבר על התשתית הקריסטלינית הפרה קמברית שהוא חלק מהשילד  הערבו נובי שנוצר כתוצאה מהתנגשות היבשות לקראת הקמבריום, העניין התייצב עבר בליהבסיס לצבירה של המסלע הסדימנטרי
עכשיו נכנסים לפרק זמן הבא שמתחיל אחרי הפרה קמבריום, מתחיל לפני 540 מיליון שנה במהלך הקמבריום שניקרא פנרוזואיקון.
אצלנו במקרא בעמוד בבית התקופה הראשונה של הפלאוזואיקון נקראת הפליאוזואיקון, זהו העידן הראשון בתקופת העל של פנרוזואיקון.
למעשה תקופה זו מתרחש צבירה של חתך סדימנטרי ואחד הגורמים הכי קריתיים הוא למעשה המיקום של הים .
במהלך הקמבריום מצטברים באזור שלנו אבני חול, חולות נחליים שמובלים עי נהרות גדולים שמרוכזים מהאזורים שדיברנו עליהם,
בליה של סלעים גרניטים ומטמורפים מייצרת גרגרים של חול, שזה שברים של סלעים קדומים יותר זהו חול, החולות מצטברים על גבי התשתית,
ולימים אלו הופכים לאבני החול שנמצאים באילת לכן באילת יש לנו אבני חול בגיל של 540 מיליון שנה.
מבחינת מיפוי גיאולוגי קיבלו את השם חבורת ים סוף. החול הזה מצטבר לכמה מאות מטרים של חתך. העובי הזה היה פעם 2 קמ, הרבה יותר מהיום. למעשה החתך שהיה פעם אין לנו עדות ממנו.


סביבות השקעה
שנויים במפלס הים
חשבונים כי הם משנים את סביבת ההשקעה.
למשל הצפה:
מפלס הים עולה, מציף את החלק הקרוב לים ועל הסלעים היבשתיים יתחילו להווצר סלעי משקע ימיים.
נסיעה:

קורא תהליך הפוך . המסלע היבשתי מתקדם ומכסה את המסלע הימי.

סטרטיגרפיה

-    הענף המדעי העוסק בסדר ובמיקום היחסי של שכבות ובקשר שלהן ללוח הזמנים הגיאולוגי.
-    ניתוח הסדק המיקום והיחס של ממצאים ארכיאולוגיים.

התפתח במאה ה 17 ע״י ניקולאוס סטנו
פיתח כמה עקרונות:
●    עקרון הסופרפוזיציה
●    עקרון האופקיות המקורית
●    עקרון הרציפות האופקית
●    עיקרון החיתוך


הסופר פוזיציה:
-    זהו סדר השכבות מסודרות בסדר מסויים הוא גם הסדר בו שקעו ולמעקט מצבים של הפרעה השכבות התחתונות קודמות לעליונות
-    בזמן בו שכבה כלשהי נוצרה כל החומר שהיה מונח מעליה היה במצב זורם ולפיכך בסמן בו נוצרה השכבה התחתונה דבר מהשכבה שמעליה לא היה קיים. דברי ניקולאוס סטנו

עקרון האופקיות המקורית
הרבדה המקורית של שכבות תהיה תמיד אופקית או כמעט אופקית. על פי העיקרון יש להניח כי שכבות תהיינה שבורות מקומטות או נטויות רק לאחר שחוו תהליכים מאוחרים של הרבדה אחרי שהשכבות התמצקו והתלכדו לסלע.
-שכבה שהיא כיום מאונכת כלפי האופק או נוטה כלפי האופק פעם הייתה מקבילה לאופק ניקולאוס סטנו .

אם אנחנו הולכים היום ורואים שכבות לא אופקיות זה אומר שמשהו הזיז אותם.

עקרון הרציפות האופקית

באופן עקרוני סלעים ששקעו בחרמון אמורים להיות אותם סלעים ששקעו במכתש רמון כי סביבות גאולוגיות שוקעות על פני מרחבים גדולים מה שאומר שעל פני ישראל ההשפעות הגיאולוגיות אמורות להיות זהות.
סטנו כתב: ״שחומר היוצר שכבה כלשהי מתפשט לרוחב בצורה רציפה על פני שטח כדור הארץ אלא אם כן גופים מוצקים אחרים עמדו בדרכו.
אך יש הבדל במפה מה חשוף בפני השטח ובין החתך העמודי שמראה את הסיפור המלא.
אז מה יכול לקטוע סלעים ?

יחסי חיתוך ומחדר
בעיקרון שפריטים מסוימים חותכים שכבות המשמעות היא שהם בהכרח צעירים יותר למה? כי אי אפשר לחתוך משהו שהוא לא קיים.
בציור שרואים לפי עיקרון מחדר החיתוך החיתוך יהיה הכי צעיר כי הוא חותך כבר משהו שהוא קיים.
לא תמיד שכבות מצטברות ברצף למשל הים נסוג יש תהליך בלייה של סלעים שנחשפו ז"א יש לנו פרק זמן של אי הצטברות ואז הצטבר מסלע מעליהם ז״א חסר חתך לפעמים חסרות תקופה גיאולוגית
קוראים לזה כמו שאמרנו אי התאמה.
אז דיברנו על פרי-קמבריום בניית התשתית,  דיברנו על אבני החול לאחר מכן בקמבריום ועל אבני החול הקמבריות.
בישראל חסר לנו חתך והסלעים הבאים שיש לנו בארץ אלה הם סלעים מגיל טריאס ז״א חסר לנו 200 מיליון שנה של סלעים ששקעו ולאחר מכן הוסרו בתהליך ארוזייה.
    
התקופה הבאה היא תקופת הטריאס, זהו אזור שברוב הארץ הוא קבור.
בזמן התריאס
ים טתיס: אוקיינוס תטיס או הנאו- טתיס הוא שמו של אוקיינוס שהתקיים בעבר והפריד בין היבשות לאורסיה בצפון וגונדוונה בדרום, בצידו המזרחי ולפני פתיחת אוקיינוסים ההודי והאטלנטי בתקופת הקרטיקון.
אנו נמצאים על מדף היבשת של גונדוונה שכללה את דרום אמריקה הודו אנטרטיקה וכו  שהיו מחוברים
על שולי היבשת נמצא האוקיינוס טטיס.
אנו נמצאים בשולי היבשת על שפת הים.
בתקופות שמפלס הים עולה הים נכנס פנימה לתוך אפריקה ואז אנחנו מוצאים מסלע ימי כי ישראל מוצפת בתקופות שהים יורד ונסוג לכיוון חזרה ים תטיס ואז ישראל במשטר יבשתי וזה מחליף מסלע יבשתיים אבני חול וקרקעות לסלעים ימיים כמו גיר ודולומיט.
ז״א שינויים במפלס הים מחליפים את סוגי המסלע שפוגשים.
אז אנחנו בתקופת הטריאס ובישראל הטריאס חשוף במכתש רמון צבוע במפה בסגול באותה תקופה קרו כמה דברים מעניינים.

הטריאס ( 250-200 מ״ש).
פלטפורמה יבשתית, אוקיינוס רדוד ולגונות
-    תצורת גוונים סביבה חופית, אבני חול ופצלים
-    תצורת סהרונים , גירים וחוואר, עשירה במאובנים, מדף היבשת, ים פורה.
-    תצורת מוחילה, רצף עבה של גבס , אנהידריט ודולומיט, לגונה עם סירקולציה מוגבלת לאוקיינוס. סלעים אוופוריטים כשהים התאדה שקע גבס.
מכתש רמון הגבס שקע בלגונה

אז בתקופת הטריאס רואים בלגונת מחילה שמי הים חודרים ללגונה ואז מתאדים ואז נוצרת תמלחת ממנה שוקע גבס שהופך להיות מחצב.
הגבס שקע ברוב חלקי ישראל כמו שתארנו שתופעה גאולוגית קוראת על פני שטח גדול אך הם נחשפו רק במכתש רמון.
אז בתקופת הטריאס ישראל נמצאת בתקופת לגונה רדודה ומצטבר גבס.



בתמונה שאנו רואים ( מיקום ישראל במזוזואיקון) רואים בתקופת האאוקן שהים עולה ויראל מכוסה וניקרה סלעי משק ימיים.
בתקופת הקנומן ישראל מתחילה לה חשף ובתקופת הקרטיקון התחתון ישראל חשופה ונראה סלעי משקע יבשתיים.
.


התקופה הבאה תקופת היורה. 250-200מ מ״ש
גם בישראל היו דינוזאורים סלעים ששקעו במהלך היורא הם סלעים עמוקים הם מסומנים במפה בכחול ויש לנו גישה לסלעים במכתש רמון.  מכתש רמון הוא מין חלון שהטבע חפר לנו.
גם במכתש הקטן אפשר לראות קצת תכלת גם.
אז בתקופת הטריאס בנדידת היבשות ישראל נמצאת קרוב לקו המשווה ומתקדמים לתקופת היורא מתקדמים צפונה ומגיעים לקו המשווה ומגיעים לאקלים טרופי פעיל.
במכתש רמון אפשר למצוא שאריות של סלעים של תקופה טרופית בתקופת היורא, אז רואים קרקע סגולה קצת יש בקרקע בעיקר אלומיניום. אז היום בגאנה אחד המשאבים שלה זה יצו


По любым вопросам и заказам можно обратиться по телефону
Тел: + (972) 505-999002
Или Email: Israelruru@gmail.com

позвонит нам по вибер или Вацап
Свободные и бесплатные звонки в Израиль

(Viber - Вацап) - +(972)-505999002

Меню сайта:
Главная страница  Индивидуальные экскурсии в Израиле  Трансфер в Израиле Рыбалка в Израиле 
Аренда Апартаментов в Израиле
   Форум в Израиле  Сотовые операторы в Израиле
Музеи в Израиле 
Достопримечательности в Израиле  Важная информация об Израиле  Автобусные компании в Израиле   
Дилер Алмазной Биржи в Израиле Заказать личного водителя в Израиле  Отзывы туристов отдых Израиле 
Крещение в Иерусалиме Израиль

© Сopyright Авторские права защищены. Копирование фото и текстов с

сайта исключительно с разрешения администрации сайта.